ילקוט שמעוני על התורה תקט״ז

1 ויקרא ח כג וַיִּשְׁחָט וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִדָּמוֹ. שְׁלֹשָׁה דָּמִים הָאֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה וְאֵין דּוֹמִין זֶה לָזֶה, הָראִשׁוֹן טָעוּן שֵׁשׁ מַתָּנוֹת, וְהַשֵּׁנִי שְׁתַּיִם, וּשְׁלִישִׁי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיִּשְׁחָט וַיִּקַח מֹשֶׁה מִדָּמוֹ". "וַיִּתֵּן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן הַיְמָנִית", זֶה גָּדֵר הָאֶמְצָעִי. וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית זֶה הַפֶּרֶק הָאֶמְצָעִי. ויקרא ח כד וַיַּקְרֵב אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן הַדָּם עַל תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית, זֶה גָּדֵר הָאֶמְצָעִי. וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית, זֶה פֶּרֶק הָאֶמְצָעִי. וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית זֶה פֶּרֶק הָאֶמְצָעִי.

2 ויקרא ח כד-כו וַיִּקַּח אֶת כָּל הַחֵלֶב וְגוֹ'. אֵין לְךָ כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מִצְוָה לַמָּקוֹם. פֵּרוֹת יֵשׁ בָּהֶן מִצְווֹת הַרְבֵּה, תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת חַלָּה וּבִכּוּרִים הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה. שַׁעֲרֵי בָּתִּים שַׁעֲרֵי מְדִינוֹת יֵשׁ בָּהֶן מִצְוָה לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ו, ט "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזֹת" וְגוֹ'. בְּגָדִים יֵשׁ בָּהֶן מִצְוָה לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר שם כב, יא "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז". טַלִית יֵשׁ בּוֹ מִצְוָה לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר שם כב, יב "גְּדִלִּים תַּעֲשֶׂה לְךְ". בְּהֵמָה טְהוֹרָה יֵשׁ בָּהּ מִצְוָה לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּל הַבְּכוֹר וְגוֹ'. בְּהֵמָה טְמֵאָה יֵשׁ בָּהּ מִצְוָה לַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לד, כ "וּפֶטֶר חֲמוֹר" וְגוֹ'. חַיָּה הַגְּדֵלָה בַּמִּדְבָּר וְהָעוֹף הַפּוֹרֵחַ בַּאֲוִיר הִזְהִיר עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אִם יָבוֹאוּ לְיָדְךָ לֹא יְהוּ מְחֻסָּרִין מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה" וְגוֹ'. וּשְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה שֶׁלֹּא פֵּרֵט הַכָּתוּב שְׁמָן עֲשָׂאָן כְּלָל, ויקרא כז, כח "אַךְ כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יַחֲרִים אִישׁ לַה'". קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ קָדְשֵׁי גְּבוּלִין כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ יֵשׁ בָּהֶן מַעֲלוֹת עַל גַבֵּי מַעֲלוֹת. כֵּיצַד פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְּׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין אָמַר הַכָּתוּב יְהִי דָּמָם וְאֵמוּרֵיהֶן לַמִּזְבֵּחַ. עוֹלָה כֻּלָּהּ כָּלִיל לָאִשִּׁים, אָמַר הַכָּתוּב יְהֵא עוֹרָהּ מַתָּנָה לַכֹּהֲנִים. שְׁלָמִים הַנֶּאֱכָלִין לַבְּעָלִים אָמַר הַכָּתוּב יְהֵא דָּמָם וְאֵמוּרֵיהֶן לַמִּזְבֵּחַ. לְכָךְ נֶאֱמַר "וַיִּקַּח אֶת הַחֵלֶב וְאֶת הָאַלְיָה". הֶחָזֶה וְשׁוֹק הַיָּמִין הָיְתָה תְּרוּמָתָן לַמִּזְבֵּחַ. ויקרא ח כז וַיִּתֵּן אֶת הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו, וְכִי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן נִתָּנִין לִידֵי בְּעָלִים, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ הֵיאַךְ מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְצֹרָעִין. וַיָּנֶף אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה', הוּא הַדִּין לְלַמֶּדְךָ תְּנוּפַת הַקָּרְבָּנוֹת.